על כל זוג המחליט להתגרש להסדיר -בהסכם או בהליך- את הנושאים הנוגעים לגירושין, ובכללם: משמורת ילדים, מזונותיהם וחלוקת הרכוש. עוד מתעוררות לא פעם שאלות לגבי זכאות האשה למזונותיה, לכתובה וכן תביעות כספיות נוספות שבין הצדדים, נזיקיות, כספיות ואחרות.
כאשר מי מהצדדים מעוניין להתגרש ואילו הצד השני מסרב לכך (בין אם בשל סירובו האמיתי להתגרש ובין אם משיקולים כלכליים), על בני הזוג להתדיין אף בשאלת הזכאות לקבלת פסקי דין לגירושין ואכיפתם.
אמנם, בהשוואה למצב שהיה קיים לפני עשור, ובוודאי לפני 20 שנה ויותר, ביה"ד הרבני נוקט כיום בגישה ליברלית יותר, ומנסה לסייע לא מעט לצד שמעוניין להתגרש אשר נתקל בסירוב בן זוגו; יחד עם זאת, פסיקתו של ביה"ד בנושא גירושין היא על בסיס ההלכה בלבד, וככזו, על ביה"ד 'להצדיק' מתן פס"ד לגירושין בעילת גירושין מתאימה, כך שאף נושא זה מצריך לא מעט פעמים דיונים והליכים ממושכים וסבוכים, בסופם יכריע ביה"ד האם יש עילת גירושין וכן האם האשה זכאית לכתובתה.
למקרה בו דחה ביה"ד הרבני תביעת גירושין של אשה בהעדר עילה לגירושין, ובשל סירוב בעלה, ראה תיק תמ"ש (י-ם) 988988 מיום 27.9.16- לחצו כאן
המשרד מייצג בתיקי גירושין מורכבים אף מבחינה הלכתית. כך לדוגמה, באמצעות תביעת גירושין והליכים מתאימים הושג ללקוחה חסויה גט לאחר שנים של מגורים בנפרד מבעלה, זאת לאחר שביה"ד הרבני – שנהג ברגישות ראויה להערכה מיוחדת – השתכנע, בעזרת מפגשים עם האשה ומסמכים רפואיים, כי האשה כשירה לקבלת גט, למרות מצבה הגופני והמנטלי הירוד ולמרות שבחיי היום יום היא פועלת בעזרת אפוטרופוס.
את הסמכות לדון בנושאים הכרוכים לגירושין (משמורת, מזונות ורכוש) יכולים לקבל בנסיבות מסוימות הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני (ככל שנושאים אלה נכרכים כדין לתביעת גירושין). בסוגיות שונות (כגון מידת השיתופיות ברכוש נפרד, מזונות ילדים ועוד) ישנם הבדלים בין פסיקת בית המשפט לפסיקת בית הדין הרבני, ולפיכך לא פעם מתקיים הליך מקדים בשאלה למי תהא הסמכות לדון בתיק. מסיבה זו חשוב לקבל ייעוץ משפטי והדרכה נכונים בתחילתו של כל תיק גירושין וכך לבחור בערכאה המתאימה.
על החלטות בנושא זה:
תיק (רחובות) 1089367 מיום 15.2.17- לחצו כאן
תיק (פ"ת) 939635 מיום 27.6.13- לחצו כאן
תיק (ירושלים) 988988 מיום 24.4.17- לחצו כאן
הערכאה הדנה בסוגיית משמורת הילדים (ביהמ"ש לענייני משפחה או בית הדין הרבני) נעזרת בחוות דעת של פקידת סעד לסדרי דין ולעתים אף בראיות או בחוות דעת מקצועיות נוספות. מטבע הדברים, מחלוקות בנושאים הקשורים למשמורת ילדים הינן קשות והמשרד מטפל בתיקים מורכבים, ובין היתר בשאלת חלוקת שהות בין הורים, הגירה לחו"ל, מעבר קטינים מעיר אחת לאחרת, סוגיות חינוך, ניכור הורי, הסתה ועוד.
בסוגיית משמורת ילדים חל שינוי משמעותי במהלך השנים האחרונות הן בחוות הדעת של פקידות הסעד והן בעמדת ביהמ"ש לענייני משפחה ואף ביה"ד הרבני. אם בעבר היה מקובל כי במרבית תיקי הגירושין הילדים יהיו במשמורת האם, ייפגשו עם האב למספר שעות באמצע השבוע וילונו אצלו אחת לשבועיים בשבת, הרי שכיום הגישה הרווחת היא שטובת הקטין מחייבת קשר אינטנסיבי ומהותי עם שני ההורים, אף במקרים בהם קודם הגירושין היה אחד מהם דומיננטי יותר מהאחר.
ביהמ"ש מעניק שהות נרחבת לילד עם כל הורה ובלבד שהוא הורה "טוב דיו", גם אם הצד השני מוכיח כי מסוגלותו ההורית עולה על זו של האחר. בהתאם, לא זו בלבד שעולם המונחים הולך ומשתנה בתחום דיני המשפחה (כך, נעלמים המונחים "משמורת", "הסדרי ראייה" ומתחלפים במונחים כגון: "אחריות הורית", "חלוקת שהות") אלא אף המהות משתנה, וילדים להורים גרושים, במרבית המקרים, מקבלים זמני שהות נרחבים עם שני ההורים, לרבות לינה גם במהלך השבוע, סופי שבוע ארוכים לסירוגין (כולל לינה במוצאי שבת) וחופשות. כמובן שכל מקרה נבחן לנסיבותיו (כגון גיל הילד, מרחק ממקום הלימודים וכו') אך המגמה המובילה היא הורות ונוכחות משמעותית של שני ההורים בחיי הילד.
כאמור, המשרד מייצג אף במקרים מורכבים וכך לדוגמא ייצג בתיק בו ניתן פס"ד במסגרתו נדחתה תביעה למשמורת ולהגירה שהגיש אב לגבי 2 ילדיו, תאומים בני 8, אשר גדלים בישראל אצל בני משפחתם (אותם ייצג המשרד), בשל חוסר כשירות האם (שנפגעה בלידה) ובהיות אביהם מתגורר בחו"ל ממועד לידתם. ביהמ"ש קיבל את טענות המשפחה לפיהן למרות הנסיבות המיוחדות, טובתם של הקטינים לגדול במחיצתם ולא במחיצת אביהם, היכן שהוכח שהוא אינו פנוי לצרכיהם, אינו לומד את שפתם ולא פועל בהתאם להמלצות אנשי המקצוע אשר היו מסייעות לו להתקרב לקטינים ולהיות הורה נוכח ומשמעותי. על אף ערעור האב, פסה"ד לא שונה ע"י ערכאת הערעור.
תמ"ש (ב"ש) 24092-10-15 – לחץ כאן
כאשר בני זוג מתגרשים או נפרדים מתעוררות לא פעם מחלוקות בשאלת חלוקת הרכוש. לעתים ישנה מחלוקת בשאלה מה נכלל ברכוש המשותף; לעתים המחלוקת היא מהו "מועד הקרע" שבו הפסיקו הצדדים להיות שותפים ואשר ממנו והלאה כל זכות שנצברה – היא נפרדת; לעתים המחלוקת היא איך לחלק את הרכוש בפועל ועוד.
הטיפול בסוגיות אלה מצריך אף הוא ידע ונסיון רב; שכן, רב השוני בין משפחה למשפחה ועל כל צד להבין היטב מה הוא רשאי לדרוש ולקבל. המשרד מטפל הן בחלוקת רכוש "סטנדרטי" (כגון נכסי מקרקעין, זכויות פנסיה, מטלטלין, כספים וכיוצ"ב) והן במחלוקות מורכבות לגבי חלוקת חברות ועסקים, אופציות, נכסי קריירה (מוניטין, הפרשי השתכרות) ונכסים ייחודיים נוספים, כמו גם עתירות לחלוקה לא שווה של הרכוש המשותף, המתאפשרת במקרים חריגים לפי החוק.
הדיון בסוגיות הרכוש כולל לעתים, הליכים סבוכים בשאלות של שיתוף בנכסים שאינם חלק מהקופה שהצדדים צברו במשותף, כגון נכסי ירושה, מתנה או נכס שהיה בבעלות מי מהצדדים קודם הנישואין (נכסים הקרויים בשפה המשפטית "חיצוניים"). תביעות לשיתוף בנכסים "חיצוניים" דורשות הוכחת מסכת עובדתית רחבה ויסודית ואף הצגת טיעונים משפטיים מתאימים, ומאידך, טענות לאי שיתוף דורשות אף הן התמודדות משפטית מתאימה. דיונים אלה, בדומה ליתר הנושאים הכרוכים לגירושין, מתקיימים הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני וכמובא בפרק סכסוכי הסמכות, ייתכן לעתים הבדל משמעותי בפסיקתם גם בנסיבות דומות.
דוגמא לפסק דין בו הקדים ביה"ד הרבני את "מועד הקרע" כך שחל -והפסיק את השיתוף- שנים ארוכות לפני ההליכים ולמרות שהצדדים המשיכו להתגורר יחד, ראה: תיק (י-ם) 988988/16 מיום 20.11.17.
במקרה אחר בפס"ד שניתן ע"י בית הדין הרבני התקבלו טענות האשה (שייצג המשרד) לפיהן אין לבעל זכויות ב- 2 דירות בהן נרשמו הזכויות על שמה; הן בדירה שהיתה בבעלותה קודם הנישואין, הגם שהצדדים התגוררו בה יחדיו, והן בדירה אשר נרכשה עבור הוריה, על שמה ועל שם אחיה, במהלך הנישואין.
לצפיה לחצו כאן
למקרים נוספים מיוחדים בהם נדונו נכסים "חיצוניים" וביהמ"ש מצא פתרונות מיוחדים ראה עוד:
תלה"מ (פ"ת) 7349-07-19 – לחצו כאן
תמ"ש (ת"א) 6503-07-12 – לחצו כאן
לפני שנים ספורות עברו דיני המשפחה בישראל 'מהפכה' עת שהורה בית המשפט העליון כי מעתה תשלומי מזונות ישולמו לפי קריטריונים שוויוניים ולא מגדריים. הקריטריונים המנחים נוגעים להיקף השהות של ילד עם כל אחד מההורים, כמו גם ליחס ההכנסות והרכוש בין ההורים.
בעוד שבעבר נהגה הלכה לפיה על האב לשאת בצרכים ההכרחיים של ילדיו גם כשהם אצל אימם, בהיקף שלא יפחת מ- 1,200-1,400 ₪ לחודש, ובנוסף לכך עליו לשאת בחלק יחסי של עלות המדור כשהילד אצל אימו (ללא חשיבות להוצאות שהיה מוציא על הילד בביתו), הרי שכיום ביהמ"ש מחשב מהם כלל צרכי הקטין (אצל שני הוריו) ואמור לחלק אותם בין הצדדים בהתאם למצבם הכלכלי וליחס השהות של הילדים אצלם. בפועל, למרות שמוצגות בפסיקה נוסחאות שאמורות לפשט הלכה מנחה זו, ביהמ"ש חוזר וקובע כי לא מדובר בנוסחה שמתאימה לכלל המקרים וכי כל מקרה צריך להבחן לנסיבותיו.
על סכומי מזונות שנפסקו לפי ההלכה החדשה ראה:
עמ"ש 21456-01-21 – לחצו כאן
תמ"ש (פ"ת) 51061-10-15 – לחצו כאן
תלה"מ (פ"ת) 11534-07-19 – לחצו כאן
על פסיקת ביהמ"ש לפיה אין להיצמד לנוסחאות ואף להתייחסות לגבי קצבת נכות שמתקבלת עבור ילד נכה ראה:
פס"ד גמלת ילד נכה – לחצו כאן
וכן בערכת הערעור – ראה עמ"ש (חיפה) 11101-12-17 – לחצו כאן
המשרד עוסק בנושאים שונים הקשורים בדיני הירושה: הכנת צוואות; התנגדות לצוואות; בקשות לצווים אחר פטירה; הסכמי חלוקת עזבון ועוד.
המשרד מייעץ ומייצג בנושאים שונים הקשורים לאפוטרופסות. כמו כן המשרד עוסק בעריכת יפוי כח מתמשך.
לא פעם במערכת המשפחתית צצים סכסוכים שונים (שאינם קשורים לגירושין / ירושות), ומשרדנו מייצג אף בתביעות אלה, עת שהן נדונות בפני ביהמ"ש לענייני משפחה. כך לדוגמא, סכסוכים בין בני משפחה לגבי בעלות "אמיתית" בנכסים שנרשמו מטעמים כאלה ואחרים שלא על שם בעליהם; כך בתביעות לשון הרע ונזיקין; כך בתביעות שונות בקשר שבין סבים לנכדיהם ועוד.
לענין זה ראה :
למקרה בו בימ"ש הכיר בבעלות הורה על נכס שרשום על שם בתו ראה עמ"ש 32427-10-13 – לחצו כאן
טלפון: 03-7522155
פקס: 03-7515556
כתובת:
מצדה (כנרת) 7, בני ברק
שעות פעילות:
א'-ה' – 09:00-18:00
כל הזכויות שמורות © לאביטל קזלו – משרד עו"ד 2020
